מרבית המבנים בישראל שנבנו לפני 1980 אינם עומדים בתקן בטיחות במקרה של רעידת אדמה. בשנת 2002 חוברה תוכנית בשם תמא 38 שמטרתה חיזוק מבנים והקניית עמידות במקרים של רעידות אדמה.
תקן ישראלי 413
תקן ישראלי 413 התקבל לראשונה בשנת 1975 ומטרתו היתה להבטיח בנייה יציבה למקרים של רעידות אדמה. למרות שהתקן התקבל באופן רשמי, במרבית הבניינים שנבנו לאחר 1975 לא היתה הקפדה על כללי התקן. עובדות אלו הן הרקע המקדים לגיבוש תמא 38. מטרת תמא 38 היא לחזק תשתיות מבנים קיימים שנבנו הן לפני כניסת תקן ישראלי 413 לתוקף והן לאחריו (עד השנה 1980).
יישום התכנית
בבניינים משותפים יכולים הדיירים לשכור את שירותיו של יזם חיצוני ביישום התכנית ושיפוץ הבניין. יזם חיצוני המכיר את התכנית יוכל להקל רבות על הדיירים, ולבטח אותם במקרה של ירידת מחירים, שכן עלות השיפוץ תהיה מוטלת עליו, אך באותה מידה- הדירות החדשות שיבנו יהיו על שמו. ההתקשרות בין הדיירים ליזם החיצוני היא תוצאה של משא ומתן במהלכו הדיירים מעריכים את עלות השיפוץ מחד ושווי הדירות החדשות שייבנו מאידך.
ההיסטוריה של תמא 38 - משנת 2002 ועד היום.
מקור השם תמ"א 38 הוא תכנית המתאר האדריכלית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 החלה מתגבשת בשנת 2002 על ידי צוות גדול של אדריכלים יועצים ומתכננים (את פיתוח התכנית הוביל משרדו של האדריכל יונה פיטלסון). למרות אישורה של תמ"א 38 בממשלה בשנת 2005, לא הצליחה התכנית להתהוות עד סוף שנת 2007, ואז בעקבות שורת רעידות אדמה קטנות עברה מספר תיקוני חקיקה. באיזורים בהם יש גאות נדלנ"ית יצרה תמא 38 גל של יזמות בתחום שיפוצי הבניינים, ובעלי בניינים קבלו הצעות שיפוץ רבות. עם זאת, עד לינואר 2008 מעטים הבתים ששופצו במסגרת תמ"א 38.
פעולות השיפוץ שניתנות לאישור במסגרת תמא 38
במסגרת תמ"א 38 ישנן פעולות בנייה הזוכות לאישור אוטומטי, ואחרות צריכות לעבור בדיקה נוספת של הרשויות המקומיות לפני קבלת האישור:
במסגרת תמ"א 38 זוכות בקשות לחיזוק הבניין בלבד (ללא תוספות בנייה והרחבות) באישור אוטומטי. לעומת זאת בקשה להוספת דירה נוספת בקומת העמודים או בגג דורשת בדיקה ואישור או שלילת ביצוע העבודה בהתאם למאפייני המגרש. במקרה של בקשה להרחבת מרחבי הדירות הקיימות ישנה חובה לבנות גם מרחב מוגן (דירתי או קומתי).
במידה והדבר אפשרי מאשרת התכנית בניית מעלית (גם אם ישנה חריגה מגבולות קווי הבנייה הרגילים של הבניין), והוספת מגרש חנייה עבור דירות חדשות.
במהלך הוספה והרחבה של חלקי הבניינים חלה חובה להקפיד על אחידות חזות הבניין.
תמ"א 38- יתרונות מול חסרונות
אישורה של תמ"א 38 עורר תגובות תומכות לצד קולות מתנגדים. המתנגדים לתכנית טוענים כי היא מאפשרת תוספות בנייה המתקרבות מאד לשפת המגרשים (קומות נוספות, מעליות ומגרשי חנייה), ובשל כך גורם הדבר לצפיפות רבה. תומכי תמא 38 טוענים מצדם כי היא דווקא תורמת לשיפור חזות השכונות בשל החובה להקפיד במהלך השיפוץ על חזות בניין אחידה וטיפוח שטחי גינון. בעיה נוספת שעולה מהתכנית היא חוסר השוויוניות שעולה ממנה, שכן בשכונות המאכלסות דיירים דלי אמצעים (ולעתים גם ישובים שלמים) לא ימצאו תקציבים פרטיים לשיפוץ. האבסורד הוא שרבים מהישובים המועדים לרעידות אדמה מצויים דווקא באיזורי הפריפריה. בעייתיות זו הועלתה בדיון ממשלתי בסופו נקבע כי הממשלה תסייע בהזרמת תקציבים למימוש התכנית בפריפריה, אך בינתיים לא נעשה דבר בפועל.
